לדעת רוב הפוסקים האשכנזים, כל הנחה של תפילה – זו של יד וזו של ראש – היא מצווה בפני עצמה ולכן מברכים על כל אחת ואחת בנפרד:
על תפילה של יד מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין”;
ועל תפילה של ראש מברכים: “בא”י אמ”ה אקב”ו על מצוות תפילין”.
לאחר מכן, נוהגים האשכנזים לומר: “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”.

לדעת רוב הפוסקים הספרדים, מצוות הנחת התפילין – של יד ושל ראש – היא מצווה אחת, ולכן מברכים רק ברכה אחת כאשר מניחים את התפילה הראשונה – תפילה של יד: “בא”י אמ”ה אקב”ו להניח תפילין”.
לדעה זו, על הנחת התפילה של ראש אין לברך כלל, אלא אם כן הפסיק בדיבור בין תפילה של יד לתפילה של ראש – שאז מברך על התפילה של ראש: “על מצוות תפילין”.

על בגד של עור אין מברכים “שהחיינו”, ולכן כשמניח בן י”ג תפילין לראשונה, אינו מברך ברכת “שהחיינו”, אלא יברך על פרי חדש או על בגד חדש ויפטור את התפילין.

צוות תפילין חברון מאחל לכם להתברך במהרה בתפילין חדשות באיכות חסרת פשרות, הנושאות תעודת אחריות והספוגות  באווירתה של עיר האבות חברון.

מתי מברכים?
ההלכה קובעת כי על מצוות יש לברך “עובר לעשייתן”, כלומר – לפני ביצוע המצווה. היות שמצוות הנחת התפילין היא הקשירה, שנאמר: “וקשרתם לאות על ידך”, מברכים לפני שמהדקים את קשר התפילין של יד, וכשמסיימים את הברכה – מהדקים את הקשר וכורכים את הרצועה על האמה. לדעת האשכנזים, המברכים גם לפני הנחת התפילה של ראש, מברכים את ברכת התפילה של ראש אחרי הנחת התפילה ולפני הידוקה לראש.

נישוק התפילין
בשולחן ערוך מובא מנהג חכמים לפיו נוהגים לנשק את התפילין לפני הנחתן ולאחר חליצתן, בשל חיבוב מצווה. בנוסף, בעת אמירת הפסוקים העוסקים בתפילין בקריאת שמע – “והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך” – נוהגים למשמש בהן בידיים ולנשקן.

כלקוחות תפילין חברון, אנו תמיד לשירותכם. פנו אלינו באם מתעוררות שאלות – בעניין הנחת התפילין ובכל נושא הקשור לתפילין.